שדה ורבורג- על היישוב
מושב בדרום השרון. הישובים הסמוכים למושב שדה ורבורג הם: מצפון- מושב משמרת, מושב חרות, מדרום- מושב גן חיים, מושב צופית, העיר כפר סבא (כ-2 ק"מ מצפון לעיר), העיר רעננה, ממערב- מושב בצרה, מושב בני ציון וממזרח - מושב ניר אליהו וקיבוץ רמת הכובש. ברמה המוניציפלית היישוב נכלל בתחום שיפוטה של המועצה האזורית דרום השרון. קהילת המושב מונה כיום כ-1,400 תושבים. היקף קרקעות המושב עומד על 2,900 דונם. היישוב מוקף שטחים פתוחים מכל עבריו, בחלקם הגדול - חלקות קרקע חקלאית. שמו נקבע לזכרו של יו"ר ההסתדרות הציונית - אוטו ורבורג. היישוב משתייך לתנועת האיחוד החקלאי
נתיבי התחבורה המרכזיים המחברים את המושב לסביבתו הם: כביש 4 וכביש 554. מערכת החינוך ביישוב כוללת מסגרות השגחה וחינוך לגיל הרך בלבד. ילדי המושב עושים את לימודים בבתי ספר בישובים סמוכים, דוגמת מושב צופית. בין מבני הציבור ביישוב: בית כנסת, מרפאה, מזכירות, מכולת, ספריה, בית העם ומתקני ספורט.
נכון לשנים האחרונות מרבית תושבי שדה ורבורג אינם מתפרנסים מפעילות חקלאית (בוודאי לא כמקור פרנסה מרכזי), אך עניין זה לא השפיע במידה ניכרת על היקף הפעילות החקלאית במושב. קהילת היישוב נחלקת בין שני מעמדות סטטוריים-כלכליים: בעלי משקים ותושבי הרחבה. בעלי המשקים מאוגדים באגודה חקלאית המופקדת על ניהול נכסיהם המשותפים. תושבי הרחבה בנו את בתיהם על מגרשים קטנים בהרבה ואינם חברים באגודה החקלאית.
ניהולו המוניציפלי של המושב נחלק בין שני גופים נפרדים ועצמאיים: ועד מקומי וועד האגודה החקלאית. הוועד המקומי נבחר על ידי כל התושבים בשדה ורבורג ועוסק בניהול תחומי: הביטחון, הנוי, התברואה, החינוך, התרבות, הספורט ועוד. ועד האגודה נבחר על ידי חברי האגודה בלבד ומופקד על ניהול הנכסים המשותפים (בחלקם מבני ציבור): קרקעות, ציוד חקלאי, מבנים, מתקנים ומערכות תשתית. כמו כן עוסק הוועד בניהול כמה ממערכות התשתית ביישוב. בעבר התקיימה זהות בין שני הגופים וועד האגודה שימש גם כוועד המקומי. מצב זה היה הגיוני כל עוד מרבית של התושבים היו חברי אגודה. קליטתן של עשרות משפחות חדשות ביישוב, במסגרת תוכניות ההרחבה וללא חברות באגודה החקלאית, שינה מן היסוד מצב זה. פסיקה של בג"ץ בראשית שנות ה-2000, אשר עסקה בסוגיה, הביאה לשינוי במצב והביאה להקמתם של ועדים מקומיים עצמאיים במרבית המושבים בישראל.
מושב שדה ורבורג הוקם ב-1938 על ידי קבוצת עולים מגרמניה. בשנות ה-50 החלה קליטתם של מתיישבים חדשים במושב, חלקם עולים מפולין וחלקם ילידי הארץ. לצורך זה הורחב שטח היישוב ונוספו לו כ-2,000 דונמים. במהלך שנות ה-90 התבצעה הרחבה בשטח המגורים במושב אשר כללה הפשרה של קרקעות חקלאיות ולנחלות החקלאיות נוספה שכונה של בתים צמודי קרקע (באופן רשמי עבור בני הדור הצעיר במושב). מהלך דומה בוצע גם במהלך שנות ה-2000 וכיום מורכב המושב מ-120 נחלות וכ-136 יחידות דיור אשר נבנו במסגרת ההרחבות.
מועצה אזורית דרום השרון - על המועצה
מועצה אזורית דרום השרון אשר הוקמה ב-1980 לאחר איחודן של שלוש מועצות אזוריות סמוכות. שטח שיפוט המועצה משתרע על פני כ-95,000 דונמים, עליהם פזורים 31 ישובים (מושבים, ישובים קהילתיים וקיבוצים). בשטח המועצה ממוקם גם המוסד האקדמי - בית ברל. מספר התושבים בסך כל יישובי מועצה עומד כיום על כ-25,000 איש.
רשימת היישובים הנכללים בשטח המועצה: קיבוץ אייל, קיבוץ גבעת השלושה, קיבוץ חורשים, קיבוץ נחשונים, קיבוץ ניר אליהו, קיבוץ עינת, קיבוץ רמת הכובש, היישוב הקהילתי מתן, היישוב הקהילתי נירית, מושב אלישמע, מושב גבעת חן, מושב גן חיים.
מושב בדרום השרון. הישובים הסמוכים למושב שדה ורבורג הם: מצפון- מושב משמרת, מושב חרות, מדרום- מושב גן חיים, מושב צופית, העיר כפר סבא (כ-2 ק"מ מצפון לעיר), העיר רעננה, ממערב- מושב בצרה, מושב בני ציון וממזרח - מושב ניר אליהו וקיבוץ רמת הכובש. ברמה המוניציפלית היישוב נכלל בתחום שיפוטה של המועצה האזורית דרום השרון. קהילת המושב מונה כיום כ-1,400 תושבים. היקף קרקעות המושב עומד על 2,900 דונם. היישוב מוקף שטחים פתוחים מכל עבריו, בחלקם הגדול - חלקות קרקע חקלאית. שמו נקבע לזכרו של יו"ר ההסתדרות הציונית - אוטו ורבורג. היישוב משתייך לתנועת האיחוד החקלאי
נתיבי התחבורה המרכזיים המחברים את המושב לסביבתו הם: כביש 4 וכביש 554. מערכת החינוך ביישוב כוללת מסגרות השגחה וחינוך לגיל הרך בלבד. ילדי המושב עושים את לימודים בבתי ספר בישובים סמוכים, דוגמת מושב צופית. בין מבני הציבור ביישוב: בית כנסת, מרפאה, מזכירות, מכולת, ספריה, בית העם ומתקני ספורט.
נכון לשנים האחרונות מרבית תושבי שדה ורבורג אינם מתפרנסים מפעילות חקלאית (בוודאי לא כמקור פרנסה מרכזי), אך עניין זה לא השפיע במידה ניכרת על היקף הפעילות החקלאית במושב. קהילת היישוב נחלקת בין שני מעמדות סטטוריים-כלכליים: בעלי משקים ותושבי הרחבה. בעלי המשקים מאוגדים באגודה חקלאית המופקדת על ניהול נכסיהם המשותפים. תושבי הרחבה בנו את בתיהם על מגרשים קטנים בהרבה ואינם חברים באגודה החקלאית.
ניהולו המוניציפלי של המושב נחלק בין שני גופים נפרדים ועצמאיים: ועד מקומי וועד האגודה החקלאית. הוועד המקומי נבחר על ידי כל התושבים בשדה ורבורג ועוסק בניהול תחומי: הביטחון, הנוי, התברואה, החינוך, התרבות, הספורט ועוד. ועד האגודה נבחר על ידי חברי האגודה בלבד ומופקד על ניהול הנכסים המשותפים (בחלקם מבני ציבור): קרקעות, ציוד חקלאי, מבנים, מתקנים ומערכות תשתית. כמו כן עוסק הוועד בניהול כמה ממערכות התשתית ביישוב. בעבר התקיימה זהות בין שני הגופים וועד האגודה שימש גם כוועד המקומי. מצב זה היה הגיוני כל עוד מרבית של התושבים היו חברי אגודה. קליטתן של עשרות משפחות חדשות ביישוב, במסגרת תוכניות ההרחבה וללא חברות באגודה החקלאית, שינה מן היסוד מצב זה. פסיקה של בג"ץ בראשית שנות ה-2000, אשר עסקה בסוגיה, הביאה לשינוי במצב והביאה להקמתם של ועדים מקומיים עצמאיים במרבית המושבים בישראל.
מושב שדה ורבורג הוקם ב-1938 על ידי קבוצת עולים מגרמניה. בשנות ה-50 החלה קליטתם של מתיישבים חדשים במושב, חלקם עולים מפולין וחלקם ילידי הארץ. לצורך זה הורחב שטח היישוב ונוספו לו כ-2,000 דונמים. במהלך שנות ה-90 התבצעה הרחבה בשטח המגורים במושב אשר כללה הפשרה של קרקעות חקלאיות ולנחלות החקלאיות נוספה שכונה של בתים צמודי קרקע (באופן רשמי עבור בני הדור הצעיר במושב). מהלך דומה בוצע גם במהלך שנות ה-2000 וכיום מורכב המושב מ-120 נחלות וכ-136 יחידות דיור אשר נבנו במסגרת ההרחבות.
מועצה אזורית דרום השרון - על המועצה
מועצה אזורית דרום השרון אשר הוקמה ב-1980 לאחר איחודן של שלוש מועצות אזוריות סמוכות. שטח שיפוט המועצה משתרע על פני כ-95,000 דונמים, עליהם פזורים 31 ישובים (מושבים, ישובים קהילתיים וקיבוצים). בשטח המועצה ממוקם גם המוסד האקדמי - בית ברל. מספר התושבים בסך כל יישובי מועצה עומד כיום על כ-25,000 איש.
רשימת היישובים הנכללים בשטח המועצה: קיבוץ אייל, קיבוץ גבעת השלושה, קיבוץ חורשים, קיבוץ נחשונים, קיבוץ ניר אליהו, קיבוץ עינת, קיבוץ רמת הכובש, היישוב הקהילתי מתן, היישוב הקהילתי נירית, מושב אלישמע, מושב גבעת חן, מושב גן חיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה